המדריך, הלא רשמי, להנאה מאופרה | Mahler: Live in China
הדפסה הדפסה
ראשי » ארכיון הפורטל הקלאסי

המדריך, הלא רשמי, להנאה מאופרה

30 באפריל 2010 | | אין תגובות | מאת Mahler: Live in China
תגים: , , , , , , , , ,

פורסם ב"פורטל הקלאסי" בתאריך 08/05/2002

כיצד ליהנות מאופרה / מילטון קרוס

קורה לאנשים שיהיו נבוכים ואף עויינים לאחר ביקור באופרה, כתוצאה משעמום או אכזבה, רק מפני שלא טרחו לרכוש מידע מזערי על האופרה. כל תענוג שנובע מאמנות דורש רקע מוקדם. האופרה, שהיא אמנות מורכבת וקשה לביצוע, מרוחקת יותר בחוויות היומיום מן האמנויות האחרות.

כדי ליהנות מדבר- עליך בראש ובראשונה להבינו. באשר לאופרה, יש לפחות שלוש דרכים עיקריות לשם הבנתה, אפילו לפני ההסתכלות בביצוע: קריאת הסיפור, לימוד הליברית (תמליל) וכמובן שמיעת המוזיקה. קריאת העלילה היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה. זוהי המסגרת החיונית למוסיקה והערכת אופרה כלשהי לא תהיה מושלמת, אם הסיפור מבולבל ואינו ברור למאזין.

מבחינה חיצונית, עליך לדעת שהרבה עלילות אופרה הן קלושות ובלתי הגיוניות. אחדות גדושות בסמליות מעורפלת ("פליאס ומליסאנדה" של דביסי), אחדות שרויות בתחום האגדה ("חליל הקסם" מאת מוצארט, למשל) ואחדות (בעיקר מן האסכולה המודרנית) – מביכות, כמו הציורים המודרניים ("ארבעה קדושים בשלוש מערכות" של תומסון, מעלה מילים בלתי מובנות שלכאורה אין קשר ביניהן). אולם האופרה חייבת להתחיל באיזשהו מקום ואתה תגלה, כאשר תאזין למוסיקה, כי המחבר נתן לעלילה מתח, משמעות ודראמה.

הלימוד אודות אופרה אינו חייב כלל להסתפק בקריאת הסיפורים. ככל שתדע על האופרה וקשריה לתרבויות אחרות- כך תיהנה ממנה יותר. הקריאה בתולדות חייהם של מחברים שונים, הספרים המנתחים את המוזיקה, העיון במאמרי ביקורת על אופרות, בתרגומי השירים והסברי העלילות ובסיפורים שנכתבו ע"י גדולי האופרה או עליהם- כל אלה יעזרו לך לקשור את האופרה לזמנה שלה, אל החיים עצמם. אם תדע מיהו האמן, מה מחשבותיו, מה יחסו לעולם הסובב אותו- תכיר את עבודתו.

מסתבר שהדרך הטובה ביותר ללימוד מעשי של אופרה בטרם הצפייה בביצועה, היא לעקוב אחר תווי המוזיקה בהאזנה לה. אם אתה מתגורר באחת הערים הגדולות, קרוב לוודאי שתווי אופרה ותמליליה נמצאים בספריות, וכן גם תקליטים ושאר אמצעי האזנה. תקליטים, דיסקים ושידורי אופרה בטלוויזיה וברדיו מאפשרים לכל מי שמעוניין באופרה בימינו להכיר לא רק את המקהלות והאריות המפורסמות, אלא את האופרה בשלמותן.

מובן שהאינטרנט הוא גם דרך מצוינת לכך, במגבלותיו הרבות. אם קשה לך לעקוב אחר התווים, פנה אל הליברית- היא תיתן לך מושג כללי על סיפור האופרה. לעיתים התרגום מסורבל ונוקשה במעט, כיוון שהאופרה מיועדת יותר לשירה. התרגומים המופיעים בליברטו של הקלטות הם בד"כ ערוכים גם כן בשירה, ולא כתרגום ישיר של התמליל המקורי כמשמעו.

ביצירות מן האסכולה של ה- "וריזמו": "אבירות כפרית", "לה בוהם", "לואיז" או "ליצנים" – התרגום טוב יותר כיוון שהתחושות והרגשות מובאים בצורה ריאליסטית יותר. בדואט האהבה המושר בידי אלזה ולוהנגרין, במערכה השלישית של "לוהנגרין", למשל, פורצים לפתע צלילים אפלים- רציניים לפרוע את שטף לחן האהבה הנפלא. המשמעות האמיתית של שינוי זה באווירה לא יובן בכלל לשמוע, אלא אם כן הוא יודע כי באותה נקודה מציגה אלזה את השאלה האסורה- בדבר שמו של לוהנגרין. ניתן להבין את המעבר החריף מן ההרהור והרכות שב"אולי הוא זה" אל השיכחה העצמית שה"תמיד את חופשיה?"- רק אם מבינים כי זהו סמל לדחייה וייאוש- ויולטה עוקרת את מחשבותיה על אהבת אלפרדו ומחליטה להפקיד את עצמה לחיי העליצות, ביודע כי אלה יחרצו את דינה ("לה טרוויאטה"). 

בהרבה מקרים ההנאה מן האופרה מתחילה לא עם עלייתו של המסך, אלא עם הצלילים הראשונים של הפתיחה. נכון שלא כל אוברטורה אופראית (פתיחה) נכתבה למטרות רציניות. מלחינים בדורות קודמים כתבו סתם מוזיקה, שתשמש כרקע לשיחתם של הצופים הנכנסים לאולם. ב"סאלומה" ו"אלקטרה" ביטל ריכארד שטראוס את הפתיחה כליל, בהנחה כי עליית המסך הפתאומית תרתק את תשומת הלב. ואכן כך הוא- אתה תרגיש זאת בראותך אופרות אלו. מחברים אחרים ייעדו את הפתיחה כקובעת את הנושא העיקרי שבאופרה ומשליטה את מצב הרוח הריגשי המתבקש מן התוכן.

הפתיחות ל"נישואי פיגארו", "המייסטרזינגר", "הכלה המכורה" ופתיחות "ליאונורה" ב"פידליו" מכינות את הצופה למה שהוא עומד לראות ולשמוע על הבמה. אחת הנקודות החשובות בהבנת האופרה וההנאה ממנה, זו הכרת הניגודים בינה לבין הדראמה המדוברת. רווחת הדיעה כי האופרה אינה אלא בת החורגת את האמנות- מין בת כלאיים של הבאלט, המוזיקה והדראמה. ואולם, גם אם אין זו צורת אמנות צרופה, ההיכרות עימה תובילך בהקדם להכרה כי זוהי דרך הבעה מורכבת ומיוחדת במינה.

אם הינך מתרשם כי זמרי האופרה נעים באיטיות על הבמה ותנועותיהם פורמליות ומיותרות,
זכור כי הם חייבים לתאם עצמם לליווי התזמורתי לא רק מבחינה קולית, אלא גם מבחינה פיזית.

כשהזמר שר באריכות מילה מסוימת, התנועות שלו חייבות להסתגל. אם תהיינה התנועות מדוייקות, הן לא תיראנה מגוחכות. הפעילות באופרה קשה, ורק מבצעים גמישים יכולים לבצעה כיאות. מעל לכל עומדת הזימרה המטילה מגבלות קשות על תנועות ומחוות, והמציגה דרישות גופניות נוקשות מן המבצע. המבצעים הראשיים של "טריסטן ואיזולדה", לדוגמא, איבדו כשניים וחצי ק"ג בהצגה אחת (!), כפי שהוכח.

כאשר משקיפים על אופרה וערים למגבלותיה, היא נעשית ממש מקסימה. יש בה קומדיה, דראמה, מפגן ראווה ורומאן ברפרטואר בלתי נדלה. ב"אופרות אמריקאיות ומחבריהן" אומר אדוורד אלסוורד היפשר: "בספרייה הלאומית בפאריז נמצאים תוויהן של 28,000 אופרות. אולם ממספר זה פחות מ-200 נמצאות כרגיל ברפרטואר הסטנדרטי של בתי האופרה הגדולים בעולם". גם אם לא יכתבו עוד אופרות נוספות, מצוי עדיין מלאי גדול של אושר לירי.

האופרה חורגת מן הרגיל ביכולתה לרתק זקן וצעיר גם יחד. אליה ואלותיה, מלכיה ומלכותיה, ואף ליצניה, מושכים במיוחד את הילדים. הבאס המפורסם אציו פינצה אמר פעם: "ילדים נולדים עם חוש לדמיון, ולכן האופרה היא המזון הראוי להם".

הם מתקרבים לאופרה בפשטות וישירות: האל הוא אל, הדרקון- דרקון, והמכשפה היא מכשפה. הם משאירים למבוגרים את הבעיות המוסיקליות הקשורות בדמויות אלה. אופרה מומלצת היא "הבה נעשה אופרה" מאת בנג'מין בריטן. במערכה הראשונה דנים בבעיות העומדות בפני המלחין, הליבריתן והבמאי, שישה ילדים וחמישה מבוגרים.

במערכה השנייה הם עצמם לוקחים חלק באופרה, שנקראת "מנקה הארובות הקטן". אחד החידושים כאן הוא השילוב של קטעי מקהלה שהקהל מתבקש לשיר, אותם הוא לומד בהפסקה בין שתי המערכות. תקליטים חביבים בסגנון המודרני כוללים את "פטר והזאב" מאת סרגיי פרוקפייב ואת "בגדי המלך החדשים" מאת דאגלס מור (ע"פ הנס כריסטיאן אנדרסן". הילד המובל לאופרה בדרך זו יפתח טעם טוב לכשיגדל.

תמצא כי רבים נוטים לקבל דעות מסורתיות על מהותן של אופרות- כי "לה טרוויאטה",
"הטרובדור" ו"אאידה" למשל הן מוסיקה לתיבות נגינה; "לוצ'יה די למרמור" היא אופרה של
סלסולי קול. דיעות אלה נובעות מהיכרות שטחית עם עולם האופרה. ככל שמעמיקים באופרה, כך מתבהרת ההבנה של טיב האופרה. לאחר ששמעת הרבה אופרות ואתה מסוגל לערוך השוואות ולהגדיר את רמת ערכיך, דבק בדעתך. אתה עשוי להעדיף לשמוע את המוזיקה של "חליל הקסם" מאשר לצפות בה על הבימה, אם אתה סבור כי העלילה מפריע לשמיעת המוזיקה. ומאידך, אתה מכיר היטב את שלד העלילה, תוכל בד"כ להעריך טוב יותר את הביצוע.

יש סוגים רבים של אופרות, וכל אדם שפיתח קנה מידה כלשהו לא יאהב את כולן- בדיוק כשם שאינך מחבב את כל הספרים שאתה קורא, כל ההרצאות שאתה שומע, וכל הציורים שהינך רואה. ואולם הדרך הטובה ביותר להעשיר את ידיעתך המוזיקלית היא לשמוע עוד ועוד.

כמו שידיעת הרקע לאופרה תעשה אותה מעניינת יותר, כך גם הכרת המוזיקה תוסיף להנאתך.
לפני הליכה להצגת אופרה או לפני האזנה לשידור, האזן למוזיקה. אינך יכול לתפוס את כל
הגוונים של המוזיקה בשמיעה ראשונה, ואם אתה מכיר אפילו במידת מה את האריות החשובות, הכנת את עצמך להנאה מחודשת, כאשר תשמע את המוזיקה באולם.

קורה לאנשים שיהיו נבוכים ואף עויינים לאחר ביקור באופרה, כתוצאה משעמום או אכזבה,
רק מפני שלא טרחו לרכוש מידע מזערי על האופרה. למרבה הצער רבים אנשים אלה, ואם הינך מתעד ללכת עמם לאופרה, מחובתך היא להזכיר להם כי מאמץ קטן לדעת אודות האופרה ישתלם מאוד בעת הצפייה. כדי ליהנות מפעילות כלשהי עליך לדעת משהו על הצורות והכללים.

אינך יכול ליהנות ממשחק כדורגל אם כללי המשחק זרים לך. העונג שבספרות טובה בא רק לאחר שקידה ארוכה ומפרכת באמנות הקריאה. אף כי הצגה חזותית מהווה חלק בלתי נפרד בחיי היומיום שלנו, שוכחים אנו כי הטעם האמנותי הוא ערך נרכש.

כל תענוג שנובע מאמנות דורש רקע מוקדם, בסיס בחינוך. האופרה, שהיא אמנות מורכבת
וקשה לביצוע, מרוחקת יותר בחוויות היומיום מן האמנויות האחרות. ואולם עם התפתחות טכניקות ההקלטה, הטלוויזיה, הרדיו והאינטרנט, הצטמצמו עד מאוד המכשולים העומדים בפני כל מי שמעוניין לראות ולשמוע אופרה. לאחר שרכשת את הידע וההבנה ליהנות מאופרה כראוי, עליך להחליט על הדרך בה תיהנה ממנה ביותר. האם אתה מסוגל לצפות בהצגה ולשכוח את המציאות, או שמא תעדיף ביצוע כלי, ואולי רק הגירסא המקוצרת בשבתך בסלון? גם רבים אחרים מעדיפים זאת.

אל תניח לאיש לומר לך שדבר אחד טוב מן האחר. אתה השופט! הנאתך היא עניין אישי, ובצירוף ההבנה יהיה העונג שלך מלא.

 

נכתב ע"י מילטון קרוס 

  • Share/Bookmark

עוד כדאי לקרוא:

  1. 20 שאלות אקראיות על אופרה
  2. המדריך: מוסיקה אומנותית בימי הביניים – מבוא
  3. בימאי האופרה ג'ונתן מילר קיבל תואר אבירות
  4. הזמרת רנה פלמינג זוכה לכבוד (ותואר) מיוחד בצרפת
  5. אופרה "לא מצונזרת" של שוסטקוביץ'? להשיג באופרה האוסטרלית!
לא התלהבתיאהבתי (+1 rating, 1 votes)
Loading ... Loading ...

הוספת תגובה

עליך להתחבר כדי להוסיף תגובה.