מאמר של ה-BBC: מוחות של מוסיקאים ''שווים'' יותר | Mahler: Live in China
הדפסה הדפסה
ראשי » ארכיון הפורטל הקלאסי

מאמר של ה-BBC: מוחות של מוסיקאים "שווים" יותר

פורסם ב"פורטל הקלאסי" בתאריך 23/06/2002

למוסיקאים יותר "תאים אפורים"

מדענים מצאו שלמוסיקאים מקצועיים יש יותר "חומר אפור" בחלק המוח העוסק בעיבוד מוסיקה.
 
תגלית זו יכולה להסביר מדוע וירטואוזיות מוסיקלית היא דבר ש"נולדים איתו" באופן טבעי ואינו מוגדר כתכונה נרכשת.  עדיין, לא יפתור המחקר את הויכוח הנצחי בשאלה איך נוצר ואם ניתן בכלל ליצור "מוצרט פוטנציאלי"… ??!!
 
תזוזה והגמשה חוזרים ונשנים של המוח, ע"י אימון ונגינה בכלי מוסיקלי יכולים להסביר את החומר האפור הרב בחלק המוח האחראי על השמע (ה- auditory cortex).

מבנה ה-Auditory Cortex של המוח האנושי

החלק במחקר שחיפש אחר הבסיס המדעי ליכולת מוסיקלית, נעשה ע"י צוות באוניברסיטה של היידלברג (Heidelberg) בגרמניה.  נוירולוגים השמיעו צלילים בתדירויות משתנות למוסיקאים מקצועיים, מוסיקאים לא-מקצועיים ול- לא-מוסיקאים  ואז הקליטו את תגובת מוחם לצלילים אלו.

"טבעי לעומת נרכש"

חלק המוח בו בוצעו הבדיקות הינו מכונה Heschl's gyrus. מבנה זה, הנמצא ב- auditory cortex הוא אותו קטע במוח המגיב לשמע (ראה תמונה למעלה על מבנה המוח).
 
החוקרים מצאו כי המוסיקאים המקצועיים הגיבו בצורה רבה יותר לאותם צלילים מאשר לא-מוסיקאים. המוסיקאים הלא-מקצועיים נמצאו אי שם בתווך.  ע"י טכניקות הדמיה ושיקוף של המוח לבדיקת גודלו של ה- Heschl's gyrus, נמצא שהוא גדול יותר אצל מוסיקאים מקצועיים: נמצא אצלם "חומר אפור" בשעור של 130% יותר בחלק המוח המפענח מוסיקה מאשר אצל לא-מוסיקאים.
 
לפי ראש החוקרים, ד"ר פטר שניידר (Peter Schneider), כמות ה-"חומר האפור" בחלק זה של המוח קבועה מלידה, כך שחייב להיות כאן מרכיב גדול העובר בתורשה:  "חייבת להיות כאן השפעה גנטית חזקה מאוד".
 
עדיין, כמו תמיד, גנים אינם הכל.  גדילה במשפחה מוסיקלית חשובה, כמו גם נתינת האופציה לילד הגדל לפתח "אוזן טובה".  לפי ד"ר שניידר, להאזנה למוסיקה ולשירה השפעה רבה בילדות.  מדענים מאמינים שכשרון מוסיקלי או הפוטנציאל המוסיקלי של כל אדם יהיה קשה הרבה יותר לעיצוב לאחר גיל 9.

אז מה בכל זאת יוצר מוסיקאי גדול ?

לפי ד"ר שניידר: "יכול להיות שזו רק השפעה גנטית ויכול להיות שזו השפעה של סביבה מוסיקלית בילדות המוקדמת".

"מגיבים יותר"

המחקר, שפורסם בכתב העת "Nature Neuroscience", כנראה שלא יכריע את הוויכוח.  לפי ד"ר בוב קרליון (Bob Carlyon),  מהמועצה למחקר רפואי הכרתי ומדעי המוח (Medical Research Council Cognition and Brain Sciences) בקיימברידג' (בריטניה), ישנם כמה פירושים: "הבעיה בסוג זה של מחקר היא שאי אפשר לדעת בוודאות אם ה-Heschl's gyrus הפך גדול יותר ותגובתו גדולה יותר עקב אימון מוסיקלי חוזר ונשנה, או שאנשים הופכים מוסיקאים בגלל שאצלם ה- Heschl's gyrus גדול יותר ומגיב טוב יותר."…
 
מה שלא תהיינה משמעויות המחקר, הוא עדיין שופך אור חדש על הצורה בה מגיב המוח למוסיקה.

סריקות של המוח מראות כי המוח משתמש באזורים נרחבים כאשר אנו מקשיבים ומאזינים למוסיקה: קצב וגובה הצלילים מעובדים באונה השמאלית בעוד שגוון הצליל ומלודיות מעובדים בימנית.

אייל טרבולוס – מערכת הפורטל

  • Share/Bookmark

עוד כדאי לקרוא:

  1. מחקר מראה כי למוסיקאים מוח רגיש יותר
  2. מנתח קובע: יותר מחצי מנגני תזמורות נפגעים מהנגינה
  3. 350 מוסיקאים צעירים מתאספים בפלורידה שבארה"ב לפסטיבל תזמורות נוער
  4. את מי מחרימים – ואת מי לא, מאמר מאת פטר ע. גרדנויץ
  5. תינוקות זוכרים מוסיקה קלאסית מורכבת, מחקר חדש מתוצרת קנדית
לא התלהבתיאהבתי (+1 rating, 1 votes)
Loading ... Loading ...

הוספת תגובה

עליך להתחבר כדי להוסיף תגובה.