סקירת 2 תקליטורים חדשים: פרחיה מנגן אטיודים של שופן וייבגני ברכמן בדיסק סולו בכורה | Mahler: Live in China
הדפסה הדפסה
ראשי » סקירת תקליטורים

סקירת 2 תקליטורים חדשים: פרחיה מנגן אטיודים של שופן וייבגני ברכמן בדיסק סולו בכורה

פורסם ב"פורטל הקלאסי", בשנת 2002

פרחיה ופריחת האטיודים של שופן

האטיודים של שופן
מנגן: מארי פרחיה (פסנתר)
הקלטה: סוני
מק"ט:
SK 61885
יבוא: NMC

האטיודים של שופן תופסים מקום מיוחד בקרב הפסנתרנים- מנגנים אותם גם
פסנתרנים אשר מאפיינת את נגינתם נגינה מלאה "זיקוקי דינור", אך גם כאלו
שמצטיינים במוזיקליות מיוחדת, אשר אצלם לא הכל טכניקה אלא גם עומק
ורוחניות.
מאריי פרחיה שייך ללא ספק לסוג השני.

למרות היותו מקוטלג שנים רבות כמומחה מוצרט, הרפרטואר אותו מנגן פרחיה
הוא מגוון, מבאך דרך ברהמם ובטהובן ועד ברטוק. פרחיה הקליט בשני העשורים
האחרונים מספר תקליטורים הכוללים מוזיקה של שופן. ההקלטה של הקונצרטי
לפסנתר כללה נגינה נפלאה של פרחיה אך ליווי בינוני ומטה של הפילהרמונית
הישראלית שלנו עם מהטה, באמתחתו של פרחיה לפחות שני דיסקים המכילים
מוזיקה של שופן – הדיסק של שתי הסונטות לפסנתר והדיסק הכולל את הבלדות
ויצירות קצרות אחרות אשר נחשבות לאבני יסוד בהקלטות של המוסיקה של שופן
בעשורים האחרונים.

מאז תחילת שנות התשעים, הפכה נגינתו של פרחיה לוירטואזית יותר, אולי בהשפעת
הקשר שיצר עם ולדימיר הורוביץ סמוך למותו של האחרון. מבקרים רבים ראו בשינוי
זה בנגינתו של פרחיה ברכה, אולם אני חייב להודות שאת רוב התקליטורים הגדולים
שלו הקליט פרחיה בשנות השבעים והשמונים- לפחות לדעתי. הרסיטל שניגן פרחיה
לפני כשנה וחצי בהיכל התרבות כלל ביצוע מאכזב מאוד של הסונטה האחרונה של
שוברט כאשר ניסה פרחיה להיות וירטואוזי יתר על המידה, ללא שמץ של דמיון ועומק
שאפיינו את נגינתו בעבר.

על כן, נגשתי לדיסק של האטיודים בחשש מה.

לשם השוואה, הורדתי מהמדף את ההקלטה המפורסמת של פוליני
(בחברת דוייטשה גראמופון) וההקלטה ההיסטורית של קורטו
(המופיעה בסדרה של פיליפס "הפסנתרנים הגדולים של המאה").

לשמחתי, פרחיה בדיסק הזה ממש בשיאו: די באטיוד הראשון להדגים זאת.

הביצוע מצטיין בנגינה נפלאה הן מבחינה טכנית (ובכך עולה הוא בהרבה על קורטו)
ופרחיה מוצא ביצירה הקצרה עומק רב יותר מפוליני. באטיודים המופנמים
ביותר אין לפרחיה מתחרים של ממש. האטיוד המפורסם מס.3 מתוך אופוס 10 מנוגן
במוזיקליות ורגישות יוצאת דופן, המזכירה את נגינת מוצרט של פסנתרן זה.

פרחיה מוציא מתחת ידיו ביצועים מלאי עוצמה לאטיודים מס. 12 באופוס 10 ושלושת
האטיודים האחרונים באופוס 25, יצירות אשר לא הייתי קושר את פרחיה אליהם לפני
10-15 שנים. לא כל הקטעים שווים ברמתם: באטיוד מס. 6 באופוס 10 הטמפו הבסיסי
של פרחיה מהיר מדי- כאן כדאי להאזין לביצוע של קורטו. אך בסיכום ניתן לומר
שפרחיה מצליח לשלב כאן את הטכניקה המופלאה של פוליני עם המוזיקליות הנהדרת
של קורטו, ולכן הקלטה זו של האטיודים נראית לי כעת כבחירה הראשונה למי שרוצה
לקנות את היצירה.

האיכות הטכנית של הדיסק מצוינת (בודאי לצד ההקלטה הישנה של קורטו).
גם למי שיש כבר את אחד הביצועים האחרים, מומלץ להוסיף לאוסף את
הביצוע החדש של פרחיה.

 קישורים קשורים:
מארי פרחיה, אתר האינטרנט

ייבגני ברכמן, תקליטור בכורה לטובה

מרתה ארחרידג' מציגה: ייבגני ברכמן
מנגן: ייבגני ברכמן (פסנתר)
מוצרט: סונטה לפסנתר מס. 10
K-330
בטהובן: סונטה מס. 17 אופוס 31 מס. 2 "הסערה"
ליסט: סונטה לפסנתר בסי מינור
S178
הקלטה:
EMI
מק"ט: 7243 5 67935 2 1

יבוא: NMC

יבגני ברכמן הוא פסנתרן צעיר, בשנות השלושים המוקדמות לחייו , אשר
מוציא תחת חסותה של מרתה ארגריץ הגדולה דיסק בכורה הכולל שלוש יצירות
מופת של ספרות הפסנתר.

לפי החוברת המלווה את הדיסק, הפסנתרן זכה בתחרויות יוקרתיות והופיע באולמות
היוקרתיים ביותר, וגם בישראל.

הדיסק נפתח בסונטה K.330 של מוצרט. הסונטות של מוצרט הן סיפור מוזר: לכאורה
פשוטות מאוד, אך ככל שמאזינים להן יותר מתגלות אוצרותיהן. למרות הפשטות,
איכשהו מעט מאוד פסנתרנים מצליחים באמת לרדת לעומקם: חלק (ולדימיר הורביץ,
למשל) נוטים להגיש ביצועים רומנטיים מדי, ואחרים (בארנבוים) רואים את היצירות
דרך משקפי בטהובן. לזכותו של ברכמן אפשר לאמר כי הוא אינו נופל למלכודות הללו
ומציג, בעיקר בשני הפרקים הראשונים, נגינה קולחת ללא הצטעצעות מיותרת. שימו
לב לאפיזודה המינורית הנפלאה באמצע הפרק השני .

האתגר גדול עוד יותר בסונטת הסערה המפורסמת של בטהובן. הפרק הראשון הוא
המוצלח ביותר. המקצבים מתונים ומאפשרים לברכמן להציג ביצוע מעמיק, אך בשני
הפרקים הבאים חסרה לברכמן הבגרות הנדרשת להוציא תחת ידיו ביצוע גדול באמת.

הפרק השני נשמע סתמי למדי בהשוואה לריכטר, אראו ובראש ובראשונה ביצועו
הנפלא של אמיל גיללס.

שלושת האחרונים ידועים כפרשנים גדולים של הסונטה בסי מינור של ליסט.

אך כאן מעניין בעיקר להשוות את נגינתו של ברכמן לזה של פטרוניתו מרתה ארגריץ.
הקלטתה של זו מהירה בכחמש דקות מזו של ברכמן , מצטיינת בטמפי מהירים ובנגינה
סוערת כפי שרק ולדימיר הורוביץ בהקלטה האגדית משנות השלושים הוציא תחת ידיו.
למרות נגינה טכנית מצויינת, ברכמן , הקרוב מבחינת רוח הביצוע לזה של הפסנתרנים
הרוסיים הגדולים (בעיקר פלטנייב) עדיין לא בשל לרדת לעומקם של הקטעים הליריים
הנפלאים של היצירה.

לסיכום- יבגני ברכמן הוא פסנתרן מוכשר ביותר, בעל יכולת טכנית גבוהה.
קרוב לודאי שבעוד כעשור יתווספו לנגינתו מימדים נוספים אשר יאפשרו לו להתמודד
בכבוד לצד הביצועים המוזכרים למעלה. אף אחד שרוצה את היצירות הללו לא צריך
להרגיש כי קנה "חתול בשק".

קישורים קשורים:
חברת EMI Classics

אייל בראון – מערכת הפורטל

  • Share/Bookmark

עוד כדאי לקרוא:

  1. סקירת תקליטור מבית חברת נקסוס: סונטות לקלרנית ופסנתר של ברהמס
לא התלהבתיאהבתי (No Ratings Yet)
Loading ... Loading ...

הוספת תגובה

עליך להתחבר כדי להוסיף תגובה.